מופלה – אין משמעו צודק

אם מפלים אדם בגלל דעותיו, או עושים לו עוול, או מנדים אותו, או עושים לו איפה ואיפה, או אומרים עליו דברי שנאה, זה (כמעט תמיד) פסול. אבל זה לא אומר שדעותיו, או שתפיסת עולמו, צודקים.

שהדברים אכן כך, ניתן לראות טריויאלית מעצם העובדה שאנשים וקבוצות עם דעות סותרות¹ – נרדפו, נודו, ו/או נעשו להם עוולות². כיוון ששתי תפיסות סותרות לא יכולות שתיהן להיות נכונות, זה סוף הסיפור.

מופלה משמע צודק קטן

זו לא הפעם הראשונה שאני טוען משהו בסגנון, ובניסוח שכאן זה אולי נראה ברור מאליו, אבל קחו את העובדה הלוגית הזו בחשבון בפעם הבאה שאתם פותחים פייסבוק או טוויטר. תראו שוב ושוב כתבות ודיווחים על איך שעשו “לנו” או למישהו “משלנו” עוול, כשדי ברור שהזעם הנלווה נועד גם לתחזק תחושה שהנה, אנחנו לא רק מופלים או מנודים – אלא גם צודקים (שלא לאמר קץ העולם קרוב מאי פעם…).

חשוב לאמר: בטענתי אני לרגע לא בא להפחית מחומרת העוולה הנידונה. יש כיום סוגה נפוצה של טיעונים המנסים לעשות בדיוק את זה – “אתם לא כאלה מופלים”; קרי לא כאלה צודקים – מה שחוזר בדיוק על השגיאה שאני מבקר כאן . לא, האפליה יכולה להיות אמיתית לגמרי ואף חמורה: מניעת חופש הביטוי וסתימת פיות, טכניקות השתקה דמגוגיות, אפליית משאבים, העמדת קשיים בירוקרטיים, הכרחת אדם לעשות משהו נגד רצונו וכו וכו’. ללא ספק עוולות עצמן – ככל שהן באמת כאלה – אינן לגיטימיות, ראויות לגינוי ולהוקעה, וקריטי לתקן אותן. ועדיין: נרדפוּת איננה בפני עצמה מעידה לכאן או לכאן על צדקת תפיסותיו של הנרדף (ובגבול הטעם הטוב, אינה סיבה לעשות להן “הנחות”).

אז בפעם הבאה שתראו כתבה על איך משתיקים “אותנו”, תומכי ה-איקס, או איך מפלים “אותנו”, מאמיני ה-וואי, שאלו: ואם האפליה הייתה הפוכה – יריביכם הרעיוניים היו צודקים?


¹ סותרות ממש. כמובן שיש כל מיני עמדות שונות אחת מהשניה שאינן באמת סותרות. יש גם עמדות סותרות שאין לנו שיטה להכריע ביניהן באופן אבסולוטי – אולם גם במקרה זה אין פירוש ששתיהן נכונות, אלא שאנו מפעילים פלורליזם וסובלנות (מבורכים) מנקודת מוצא של פליבליזם. לפחות אחת התפיסות הסותרות – בדרך כלל שתיהן – שגויות.

² יש שידרשו את התוספת – “…באותה התקופה”

Advertisements

ערכים המתחזים לטיעונים המתחזים לערכים

שני עניינים שקפצו בשבוע שעבר מעידים על הבלבול העמוק שיש בהיבטים של הליך/סיבות/טיעונים לבין יעדים/מטרות/ערכים: תגובת יואב גלנט בעניין הפלת תיקון מוצע לחוק העונשין האוסר על “טיפולי המרה” לקטינים, ותגובות מסויימות לתביעה כנגד אל על בנוגע למדיניותה לבקש מנוסעות לעבור מקום אם נוסע חרדי מביע בעייתיות בישיבה לידן.

ערכים המתחזים לטיעונים

לגבי במקרה הראשון צריך להיות ברור ש”טיפולי המרה” (של העדפה מינית) פשוט לא צריכים להיות, ודאי שלא בשנת 2016. כל מלה כאן מיותרת. אולם מה שקפץ לי הייתה תגובתו של ח”כ יואב גלנט (כולנו) בנושא, כשאמר בשם הממשלה:

“הממשלה סבורה שהכלי הפלילי אינו מתאים ביחס להתנהגות זו. מדברי ההסבר של ההצעה לא עולה כי ניתן להצביע על הנזק החד משמעי כתוצאה מטיפולי המרה אלא נזקים פוטנציאלים, כמוהם יש בכל טיפול נפשי אחר. לפי נוסח ההצעה העבירה עשויה לחול על כל שיחה עם קטין.”

דברים אלו באים באים מהיבט של הליך/סיבות/טיעונים. לשם הנוחות בואו נמספר אותם:
א. הממשלה סבורה שהכלי הפלילי לא מתאים ביחס להתנהגות זו
ב. מדברי ההסבר של ההצעה לא עולה כי ניתן להצביע על הנזק החד משמעי [של] טיפולי המרה
ג. לפי נוסח ההצעה העבירה עשויה לחול על כל קטין

גיבוב של תירוצים וסתירות. בעוד ש-ב’, לו היה נכון,  בהחלט יכול היה להוות סיבה ל-א’ (אם לא הודגם שהטיפולים מזיקים, אנו לא סבורים שיש לאסור עליהם בחוק), הרי ששניהם לכל הפחות מייתרים את ג’: אם אין מה לאסור את התופעה בחוק, אז גם לו נוסח ההצעה היה מתמקד באופן מושלם בטיפולי המרה ורק בהם, לא היה מה להעביר אותו. כמו-כן, הרישא של ב’ לא רלוונטית, כי מן הסתם פחות משחשוב אם “מדברי ההצעה .. עולה” שיש בטיפולי המרה נזק, חשוב רק אם בטיפולי המרה יש נזק. אם יש, וסתם שכחו להדגים זאת בדברי ההסבר – אין בעיה, מתקנים את דברי ההסבר בשניה, ואפשר להעביר. אבל מה שמסגיר יותר מכל שהנימוקים האלה הם אוסף של דשן אורגני, זה שמ-ב’ נובע שלו כן ניתן היה להציג נזק באופן חד-משמעי, הממשלה ברצינות הייתה חושבת להעביר את התיקון. אחרת מדוע בכלל לציין את הטיעון הזה? 

אנחנו נותרים עם א’. כלומר שגם לו היינו מוכיחים נזק, וגם לו נוסח החוק כך שמסמן אך ורק את בתופעה שאנו מעוניינים למגר, הממשלה עדיין הייתה סבורה שאין לאסור דברים כאלה בחוק. אז ראוי שהממשלה תעיף את ב’ וג’ (תירוצים בלבד) ותנהל דיון אמיתי, מדוע מוכנה להשאיר תופעה עלובה שכזו על כנה ללא יכולת פעולה משפטית, חרף כל שיקול של עובדות ביולוגיות, מוסר והומאניות. לו הייתה לממשלה סיבה אמיתית,  מלבד “פלג דוגמטי וחשוך מונע מאיתנו לעשות את מה שעלינו לעשות”,  היו יכולים להוכיח זאת בקלות, על ידי הוספת הקדמה קצרה ל-א’: “הממשלה מתנגדת לתופעה הנאלחת הזו, אבל…”. למה היא לא עושה זאת? אמרתי – פלג דוגמטי וחשוך חושב שזה ממש בסדר. נסיון “לתקן” קטינים שכל “קילקולם” שנמשכים לבני אותו המין, פשוט איננו פסול לפי *ערכי* הממשלה. וזו איננה פתוחה באמת לטיעונים, עקב פרשנות דוגמטית וחשוכה במיוחד בתחום הדתי.

טיעונים המתחזים לערכים

תגובות רבות בעניין התביעה נגד אל על מתמקדות בעובדה שהתובעת לא הוכרחה לעבור מקום בשל אותו חרדי שאמור היה לשבת לידה, אלא רק נתבקשה אם אכפת לה לעשות זאת. תמצית טיעון-הנגד היא – זו הייתה בקשה/הצעה בלבד, לא הייתה כפיה, נו פרובלם. הבעיה היא כזו: גם כשגבר רנדומלי ניגש לאשה ברחוב (או במטוס), ומציע לה הצעות מגונות, גם שם יש הצעה בלבד, כביכול, ולא כפיה. אז העדר כפיה אינו (תנאי) מספיק כדי לקבוע שאין לאפשר תביעה על כך. במקרה שלנו, מדובר בחברת תעופה בשוק מוגבל, לא פתוח לחלוטין והמציע אפשרויות מוגבלות ליעד מסוים, ובנקל יכולות נשים לחוות את המצב הלא נעים של להתבקש לזוז בשל – טוב נו, נאמת זאת שוב – פרשנות דוגמטית וחשוכה במיוחד בתחום הדתי.
איני טוען כאן שלא ניתן לבנות בקפידה מהלך מנומק לעילא, מנקודה לנקודה, מדוע בקשות רבות – שאין בהן כפיה – יכולות להיות חסרות כל בעייתיות משפטית, ומדוע אחרות – כגון הטרדה מינית, או בקשה לעבור כסא בשם הזיה – כן. אפשר. אבל בלב העניין יש כאן קביעה ערכית, ואומר אותה באופן ברור: ה”בעיה, כביכול, שבישיבה ליד אשה, היא של אותו הגבר התופס זאת כבעיה *בלבד*. או שמבינים את הכניעה הערכית בפני הקצנה מדומיינת כזו או שלא. אבל הבעיה הזו לא צריכה להטריח לרגע אף נוסע אחר במטוס (ואף מלה על אוכלוסיית הצפרדעים בלאפלנד). אם נוסע רוצה לבקש מנוסע אחר לזוז, אין בעיה – אבל האפשרות של תיווך ה”בעיה” על ידי חברת תעופה (בעלת אינטרס כלכלי לפתור את הבעיה ללא שיקולי ערכים ראויים), המצב מעודד הישנות התופעה. עד שתהיה תחרות מלאה, המאפשרת, למשל,  חברות תעופה לגברים בלבד, אני בהחלט רואה מקום לאסור על חברות תעופה להתערב במצבים כאלו. אבל זה בשם ערך, וללא קבלת הערך זה לא באמת יעמוד כטיעון. בדיוק כשם שזיהוי הטרדה מינית כבעיה מצריכה קבלת ערכים מסויימים.