The Beck Argument / טיעון בק

[גרסה מתומצתת במורד הדף]

There's a particular concoction of fallacies that make up the Glenn Beck school of argument: Throw together straw man, equivocation, accident, teleological, and red herring arguments, mix with appeals to flattery, ridicule, emotion, consequences and fear, and voila. Feeds several millions. The irony is that Beck's dual stresses on history and (supposedly) logical deduction could have been positives – were they not brought in the service of severely flawed conclusion-drawing processes.

Of course, he’s hardly alone in this fallacy-riddled era of ours. Jon Stewart gave a good primer for this common family of argument, when he summed up Beck’s accusatory technique:

"If you subscribe to an idea, you also subscribe to that idea’s ideology, and to every possible negative consequence that that ideology even remotely implies when you carry it to absurd extremes.”

ג'ון סטיוארט תאר משפחה נפוצה של טיעונים כושלים, כשסיכם את סגנון ההאשמה של (מגיש הטלויזיה והרדיו) גלן בק:

"אם אתה דוגל ברעיון, אתה גם [בעליל] דוגל באידאולוגיה מאחורי אותו רעיון, וכן בכל תוצאה שלילית אפשרית שיכולה להשתמע מאותה אידאולגיה, אם לוקחים אותה לקיצונויות אבסורדיות."

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “The Beck Argument / טיעון בק

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s