The Beck Argument / טיעון בק

[גרסה מתומצתת במורד הדף]

There’s a particular concoction of fallacies that make up the Glenn Beck school of argument: Throw together straw man, equivocation, accident, teleological, and red herring arguments, mix with appeals to flattery, ridicule, emotion, consequences and fear, and voila. Feeds several millions. The irony is that Beck’s dual stresses on history and (supposedly) logical deduction could have been positives – were they not brought in the service of severely flawed conclusion-drawing processes.

Of course, he’s hardly alone in this fallacy-riddled era of ours. Jon Stewart gave a good primer for this common family of argument, when he summed up Beck’s accusatory technique:

“If you subscribe to an idea, you also subscribe to that idea’s ideology, and to every possible negative consequence that that ideology even remotely implies when you carry it to absurd extremes.”

ג’ון סטיוארט תאר משפחה נפוצה של טיעונים כושלים, כשסיכם את סגנון ההאשמה של (מגיש הטלויזיה והרדיו) גלן בק:

“אם אתה דוגל ברעיון, אתה גם [בעליל] דוגל באידאולוגיה מאחורי אותו רעיון, וכן בכל תוצאה שלילית אפשרית שיכולה להשתמע מאותה אידאולגיה, אם לוקחים אותה לקיצונויות אבסורדיות.”

Advertisements

One thought on “The Beck Argument / טיעון בק

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s